#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הטעם שחלת ע""ה, מודמע, לוקח מע""ה בכסף מעשר שני, שיירי מנחות שהקריב עה (רבי יוחנן, רבי הושעיא)?<br>2. מה נפק""מ בין ב' פירושים הנ""ל?<br>3. מה מוכח מזה שאם כן הפריש מהם חל הפרשתו?<br>4. מה הדין לקוח בכסף מעשר שני של דמאי?<br>5. מה הדין אם הפריש, האם חל הפרשתו?"	"1. רבי יוחנן - בשעה שגזרו חכמים על הדמאי לא גזרו על ד' דברים אלו, רבי הושעיא - שודאי עישרם, שאימת קדשים על הע""ה.<br>2. א. כשחבר לקח מע""ה והפריש חלה, שבזה אין ""אימת קדשים"", שלא ידע ע""ה שזה יהיה קודש. ב. מדומע - לרבי הושיעא דוקא נתערב אצל ע""ה, אבל נתערב לחבר פירות שקנה מע""ה לא. לר""י בכל אופן. ג. כשנתערב במאה, שהתערובת מותר וצריך ליתן סאה לכהן משום דמאי כהן, לרבי הושעיא - אי""צ להפריש דמאי, שאימת קדשים על הע""ה גם באופן זה, לר""י - חייבת, שאי""צ כלול בדברים שלא תקנו דמאי.<br>3. כרבי יוחנן, שבאמת יש ספק גם בקודש, רק לא תקנו דמאי, אבל לר""א הרי אימת קודש עליו וודאי עישר, ור""א יענה – שכיון שבודאי יש ע""ה אחד ששאין אימת קודש עליו, ע""כ חל הפרשתו מספק, אבל דמאי לא תיקנו, שאצל רוב ע""ה יש אימת קודש.<br>4. ספק בגמרא ולא נפשט. [הספק האם דין זה נאמר רק במעות מעשר שני ודאי].<br>5. כנ""ל בברייתא מבואר שחל, רבי לעזר - הכוונה על שאר ג' דברים, אבל שיירי מנחות שזה קדשים לא חל, שמדינא פטור. רבי ירמיה כל ג' אחרים חוץ משיירי מנחות תלוי במחלוקת ר""מ ור""י, שלדעתו קדשים לכ""ע ממון גבוה והמקדש בחלקו אינה מקודשת, והמחלוקת הוא רק במעשר שני, שלר""מ - ממון גבוה, לר""י - ממון הדיוט, אבל לרבי יוחנן - גם קדשים תלוי במחלוקת, ולרבי יהודה המקדש בחלקו מקודשת, וע""כ תמה רבי יוסי על רבי ירמיה."	תלמוד ירושלמי/זרעים/דמאי/פרק הקלין/דף י		
